© 2016 by MERAV BONDI PSYCHOTHERAPIST. 

מתגוררים בחו״ל והילד במשבר?

ככה תתמודדו

 
ילד שחווה קשיים או משדר סימני מצוקה - זה אף פעם לא
מצב  שקל להתמודד איתו, אבל כשמתגוררים בחו׳ל ואין לאן
לפנות קבלת סיוע, חוסר האונים מתגבר. מה אפשר לעשות?
הנה כמה טיפים להתמודדות

  אם רק הילדים שלנו היו באים אלינו ואומרים לנו "אמא, אבא, קשה לי בזמן האחרון... בואו נדבר על זה" החיים שלנו היו יכולים  להיות כל כך פשוטים. במקום זה הם מפזרים לנו ספק רמזים שבמקרה הטוב הצלחנו לעלות עליהם. זה יכול להיות התקפי זעם, טיקים, התכנסות לא אופיינית, סיוטים או הפרעות שינה, בריחה של צרכים ועוד כל כך הרבה סימנים, כאלה שמוכרים לנו מהעבר מתקופות לחץ אחרות וכאלו חדשים שאנחנו נאלצים להכיר לראשונה.

אם היינו בארץ, בטח היינו מרימים טלפון למישהו מהמעגל הקרוב ומתייעצים למי כדאי לפנות, אולי שואלים את הגננת\המורה, גוגל זריז על שם של מומחה קרוב לאזור המגורים אבל פתאום המעבר הזה לארץ אחרת, לא משנה כמה טוב או לא טוב היה לך עד עכשיו – הרגע הזה מביא אותך לנקודת קצה. הילד במצוקה וחוסר האונים מרקיע לשחקים.

אם נפלתם טוב, התמזל מזלכם, יש באזור שלכם מטפל\ת בילדים דובר עברית שגם הגיע עם המלצות. לצערי ולצערכם הרב, זה מצרך נדיר בגולה.

מה עושים? טיפול לילדים בסקייפ זו לא אופציה אידיאלית, במיוחד כיוון שעיקר הטיפול בילדים הוא דרך משחק. השפה של הילד היא מהותית להצלחת הטיפול ולכן שפת האם היא קריטית.

ישנה נטייה לחכות, אולי זה יעבור מעצמו, זה בטח שלב התפתחותי, אולי זה המעבר, זה הגיל... אך ככל שהזמן עובר והבעיה המקורית לא מקבלת מענה הסימפטום שהוא בעצם סוג של זעקה לעזרה, מוקצן. 

גם כאן העניין הוא מורכב. אם זה היה נראה כמו "זעקה לעזרה" לבנו היה נכמר והיינו מיד נרתמים להיות ולהכיל את ילדנו אבל הרבה פעמים זה מגיע כדרישה "תסתכלו עלי!!!!" וזה יכול להגיע בהתנהגות פרועה, אלימה, סיכונית, סרבנית או פשוט...מאד מעצבנת. במקום לעורר את החלק הרחום שבכם, היא תעורר אצלכם כעס, עצבים ותסכול.

הזמן עובר ותחושת הלבד גוברת. איתה גם רגשות האשם.

כמה דברים שכדאי וחשוב לדעת במצבים האלו:

צרת רבים – אתם לא באמת לבד, הרבה מאד (אם לא רוב) ההורים סביבכם מתמודדים גם הם עם מצוקות של ילדיהם ונמצאים גם הם בחוסר אונים דומה לשלכם.

זה שהילד שלכם במצוקה, גם אם זה הגיע למצב של מאבקי כוחות בינכם, לא הופך אתכם להורים פחות טובים. עצם העובדה שאתם קוראים את זה עכשיו, מגיעה מהסיבה שאתם מחפשים עזרה וזה מה שהוא צריך מכם.

כדאי לאסוף אינפורמציה לגבי הילד מהמסגרות בהן הוא נמצא. מהמורה, גננת, חוגים, יועצות, הורים של חברים (אם אתם בקשרים טובים). לברר האם הסימנים שמופיעים בבית נראים גם שם. האם יש שינוי בהתנהגות. האם שמו לב למשהו מיוחד בתקופה האחרונה. אם יש כימיה\קירבה עם אותם אנשים אולי שווה גם לשתף קצת במה שקורה בבית כדי שיוכלו לפתח רגישות והכלה במפגשים שלהם עם הילד.

להשקיע בזמן איכות אמיתי, בלי אחים, בלי פלאפונים. משימה כמעט בלתי אפשרית כשאין עזרה של סבים וסבתות, דודים ודודות ולפעמים אפילו בייבי סיטר דוברת עברית בסביבה אבל אולי בסופי שבוע אפשר שאחד ההורים יישאר עם האחים והשני יבלה עם אותו הילד. דרך אגב, זה לא מחייב יציאה מהבית. אפילו אם תשבו שניכם בחדר שלו ותשחקו משחקי קופסא, לגו, תציירו או כל דבר אחר משותף שעולה על רוחכם זה כבר יעשה את העבודה.

התלבטתי אם להמליץ לכם לקרוא באינטרנט על הסמפטומים שמופיעים אצל ילדיכם. מצד אחד זה שופך אור על התופעה מצד שני, לרוב זה מסנוור. יש עודף אינפורמציה וזה עלול לבלבל. כל מקרה לגופו ויכולים להופיע אותם הסמפטומים למקרים שונים ומסיבות שונות ולכן עדיף להתייעץ קודם עם איש מקצוע.

התייעצו עם איש מקצוע וקבלו הדרכת הורים. לכם כבוגרים פתוחות הרבה יותר אופציות להתייעצויות עם אנשי מקצוע מאשר לילדיכם:

אתם יכולים להתייעץ עם איש מקצוע מקומי.

לקבל הדרכת הורים ממטפל בשפה העברית אונליין (באמצעות האינטרנט\סקייפ)

למצוא מטפל דובר עברית שיוכל להדריך אתכם באזור בו אתם חיים

תפקידכם והתערבותכם כהורים מהווים כלי מרכזי בהצלחת הטיפול. אמנם המטפל הוא איש מקצוע ובעל ניסיון אך הוא נפגש עם הילד שעה בשבוע, לעומת זאת,

אתם אלו שחיים עם ילדכם באותו הבית ובאים עמו באינטראקציה יומיומית. זו הסיבה שהדרכת הורים יכולה לעתים להיות יעילה יותר מטיפול בילד עצמו.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now